דו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (ג') מצא "ליקויים מטרידים" בביקורת שערך בנושאים הפיננסיים והניהוליים הקשורים בקופת החולים מכבי, הקופה השנייה בגודלה בישראל.
עוד בעניין דומה
לפי הדו"ח נמצא כי ב-31.12.19 הסתכם הגירעון של "מכבי" בנכסים נטו לשימוש לפעילות בכ-2.8 מיליארד שקל. גירעון זה הוא חלק מהגירעון המצטבר שבו מצויות ארבע קופות החולים. סכומו הכולל בסוף שנת 2019 היה כ-15.6 מיליארד שקל. גירעון זה מובלע באמצעות האופן שבו מוצגים סעיפי המאזן. החלופה החשבונאית מאפשרת דרך הצגה זו, אך "מהותית הבחירה בדרך זו יוצרת מצב שבו היקף הגירעון איננו בולט, דבר העלול לפגוע בהחלטות שמקבלת הקופה וגם בהחלטות משרדי הבריאות והאוצר, המאסדרים של הקופה".
המבקר מזכיר כי "מכבי" מחזיקה בין היתר ב"אסותא מרכזים רפואיים" וב"אסותא-אשדוד". כמו כן, לצד הקופה פועלת גם עמותת קרן מכבי ולה כמה חברות בנות המספקות שירותים, בעיקר לחברי קופת החולים מכבי.
המבקר מסביר כי "בשנים 2019-2018 הציגה 'מכבי' מגמת שיפור בעודף בנכסים נטו לאחר גירעון בשנים הקודמות, אולם נטרול הרכוש הקבוע מהנכסים נטו מעיד על גירעון של כ-2.8 מיליארד שקל נכון ל-31.12.19".
סוגיה נוספת שבה דן המבקר היא הזינוק החד במספר המבוטחים שעוברים בשנים האחרונות ל"מכבי", המבטחת עתה כרבע מאזרחי ישראל. בשנת 2020 גדלה מכבי בכ-28.2 אלף מבוטחים על חשבון כל שאר הקופות.
לפי המבקר: "לאחר יישום ההנחיה בדבר ההצגה מחדש של הוצאות השיווק והפרסום והכללת ההוצאות בגין יצירת קשר עם חברים שאינם חברי הקופה במסגרת הוצאות אלו, מוצגת בשנת 2019 חריגה של כל קופות החולים מההוצאה המותרת בתקנות, בסכום כולל של כ-100 מיליון שקל. קופת החולים מכבי חרגה ב-35 מיליון שקל. ההוצאה המותרת באותה שנה לכלל הקופות יחד היתה 18 מיליון שקל, וחלקה של 'מכבי' היה 3.4 מיליון שקל". כלומר, מכבי הוציאה פי עשרה יותר מהסכום שהותר לה.
עוד מצא המבקר כי מהדו"חות הכספיים של "מכבי" עולה שהעודפים מפעילות שירותי הבריאות הנוספים (שב"ן) בשנים 2018 ו-2019 הסתכמו בסך של כ-86 וכ-256 מיליון שקל, בהתאמה.
מהדו"ח המסכם של האגף לפיקוח על הקופות עולה כי עודפים אלה נובעים בעיקר מהתכנית להסטת פעילות רפואית ממימון פרטי למימון ציבורי ומהתכנית לקיצור תורים, שם השקיעה המדינה יותר ממיליארד שקל. אחת הביקורות הקשות ביותר של אותן תכניות היתה שרוב הכסף "הולך ל'אסותא'", כלומר, "מכבי" היא הנהנית העיקרית של אותה תכנית, שכן "המבוטח נשלח ל'אסותא' (מוסד פרטי) אבל במימון ציבורי".
בדו"ח נמצא כי אף על פי שמטרות תכנית השב"ן (ביטוחים משלימים) היו, בין היתר, הסטת פעילות ממימון פרטי למימון ציבורי וחיזוק הרפואה הציבורית, כולל בבתי חולים ציבוריים עצמאיים כמו "הדסה", בתי החולים הממשלתיים ובתי החולים של ה"כללית", בשנת 2019 "כ-50% מהניתוחים שביצעה 'מכבי' במסגרת התכנית בוצעו ב'אסותא', בית חולים פרטי בבעלות הקופה".
הדו"ח מעלה נקודה נוספת: בשנת 2019 שיעור ההשתתפות בתכניות שב"ן בפריפריה (78% ב"מכבי" ו-65% בכלל קופות החולים) היה נמוך מזה שבשאר הארץ (87% ב"מכבי" ו-79% בכלל הקופות), ובמגזר הלא-יהודי שיעור ההשתתפות בתכניות שב"ן (49% ב"מכבי" ו-44% בכלל הקופות) היה נמוך במידה ניכרת משיעור ההשתתפות של כלל המבוטחים (87% ב"מכבי" ו-77% בכלל הקופות).
בביקורת זוהו מקרים שבהם הועברו פעילויות כספיות בין הקופה לקרן והחברות הבנות שלה בשנים 2016-2020. סכומי ההעברות מסתכמים בכ-75 מיליון שקל. כמו כן נעשו פעולות הדדיות נוספות שיש להן השפעה על הדו"חות הכספיים של הקופה ועל הצגת המצב הכספי שלה בעת קבלת כספים מהמדינה – כלומר כספי סל הבריאות וכספי הסכמי הייצוב.
מבקר המדינה ממליץ, בין היתר: "משרד הבריאות יפעל להשלים את השיח עם קופת החולים מכבי לקידום מעמדה החוקי של קרן מכבי הן ביחס לקופה והן ביחס למנגנוני הפיקוח על פעילות הקרן והחברות הבנות שלה", ומציין כי "מכבי" היא קופת החולים השנייה בגודלה ובה היו חברים בסוף 2019 כ-26% מתושבי ישראל. מומלץ כי משרד הבריאות ו"מכבי" יפעלו לתיקון הליקויים ולבחינת יישום ההמלצות המפורטות בדו"ח זה.
בעוד שגורמים בכירים במשרד הבריאות דחו את הביקורת והגדירו את דו"ח המבקר כ"לא מקצועי", נמסרה תגובת מכבי שירותי בריאות: "המדינה פוגעת בתקציב הבריאות בדרכים שונות. בתוך המצוקה, 'מכבי' מצליחה להעניק לחבריה את השירות הטוב ביותר. הדו"חות הכספיים ב'מכבי' מציגים את העובדות באופן הנכון ובהתאם להנחיות משרד הבריאות. טענות המבקר אינן נכונות וחבל כי הוא הוציא שגיאה מובהקת כל כך תחת ידיו. עוד יודגש כי במהלך השנתיים האחרונות הופחתו משמעותית מחירי הביטוח המשלים לחברי 'מכבי' ומוזר כי עובדה זו אינה מופיעה בהודעה לעיתונות של משרד המבקר".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
